מסקנה זו מתחזקת עוד יותר עם הניתוח הלוגי של מושג הסופיות הסובייקט . גם כאן אנו עוסקים בישות חיצונית ומקרית למחשבתנו , כיוון שכל פרטיות סגורה בתור עצמה ומנותקת מכל קשר . אלא שאין זו עוד התרחשות או התרשמות חושית , אלא גיבוש מיטאםיסי ולוגי של פרטיות זו . בנקודה זו כדאי להרחיב מעט את הדיבור , משום ששיקוליו הדיאלקטיים של היגל הם בעלי משמעות מרכזית לא רק לשיטתו , אלא גם לגבי האכסיסטנציאליזם , אם כי לא באותם דגשים . היגל מראה שתפילת הסובייקט כסופי , אף על םי שהיא נראית כטבעית וכברורה מאליה , היא בעצם פאראדוכסאלית . בדיקת מושג הסופי מעלה , שאין אנו מתכוונים בו לדבר מה מוגדר ומסוים בלבד אלא בעיקר לכך שטבעו הוא שלילי . 4 הסופי אמנם קיים , אך קיום זה אופיו שלילי , משום שיש בו ביטול עצמי , שהרי משמעותו של קיום זה כסופי אינה אלא בכך שיש לו סוף , שהוא עובר וגטל ונעלם . היעלמות זו מהווה עצם טבעו של הסופי כסופי ; ה 8 ין הוא בלתי נפרד מקיומו . 8 אנו נתקלים אפוא שוב באותה אמת שעמדנו עליה קודם : נסיונה של המחשבה לתפוש את הסופי באי אמצעיותו , היינו כיסוד בודד בעל איפיון סגולי , ניסיון זה אינו אפשרי , מפני...
אל הספר