מכמה וכמה טעמים ראוי להצטמצם בתיאור כללי של המצב המדיני ושי נוייו , ולא לעמוד על פרטיו בכל ארץ וארץ . האקלים הפוליטי ברוב ארצות אמריקה הלאטינית הוא סוער ביותר , משל לדוד רותח . בשנות הארבעים והחמישים נתחוללו הפיכות מדיניות חמות וצוננות בחמש עשרה ארצות ( ארגנטינה , בראזיל , ניקאראגיא , אקבאדור , קוסטה ריקה פאראגוואי , פרו , ונצואלה , סאלבאדור , גוואטאמאלה , פאנאמה , האיטי , קובה , קולומביה ובוליביה . ( באחדות מהארצות המנויות לעיל כבר נתרחשו בתקופה קצרה זו שתי הפיכות ויותר — ומצב הרוח של הציבור ברוב הארצות הללו הוא מסוער , ומכל מקום לא שקט . חלק ביכר מארצות אמריקה הלאטינית אין להן משטרים וסדרים פוליטיים , שצמחו באורח אורגאני והכו שרשים בחיי עמיהן , ומתהוללים בהן קרבות בין קבוצות וחבורות , עתים צבאיות גרידא , הנסמכות אך לעתים נדירות ביותר על שכבות חברתיות מסוימות וזרמים פוליטיים . ואולם גוברת והולכת הנטייה לשוות למרידות צביון מעמדי פוליטי . את דעתנו על רעידות האדמה הפוליטיות , הפוקדות לעתים כה קרובות את ארצות אמריקה המרכזית והדרומית , נדגים בקצת כרוניקה מן היניו יורק טיימס' במשך שבועות א...
אל הספר