בחודש מרץ 1994 נסע ינון אנגל . משנה למנכ"ל לענייני כספים של ידיעות אחרונות , לארצות הברית , לבית דפוס בקליפורניה . אנגל הגיע לשם כדי להשלים עיסקת רכש שנדונה זה זמן מה . בהגיעו למקום , פגש אותו מנהל בית הדפוס במבוכה מסוימת . אני מצטער , אמר לאורחו המופתע , אבל המצב השתנה , ואינני יכול להשלים את העיסקה בתנאים שדברנו עליהם . נוצר מצב חדש . ינון התעקש לדעת מהו המצב החדש שנוצר לפתע , והמנהל השיב , מאתמול יש לי לקוח אחר המעוניין באותו ציוד . המנהל לא רצה להרחיב את הדיבור , אבל לאחר שינון לחץ ודרש לדעת מה קרה , הודה באי נוחות כי הלקוח האחר הוא עיתון מעריב הישראלי , שפנה אליו בדיוק יום לפני שינון הגיע וביקש לעצור את המכירה ולרכוש בעצמו את הציוד שהוזמן על ידי ידיעות אחרונות . ינון ניהל שיחת חירום מהירה עם נוני , וקיבל הנחיות לא לוותר . הוא לחץ על בן שיחו האמריקני , ובסופו של דבר קנה את ציוד ההדפסה כמתוכנן , אך במחיר גבוה בהרבה מזה שסוכם עליו . נוני לא היה ממש מופתע . במרוצת שנת 1993 כבר היה משוכנע שמעריב מנהל מעקב סמוי אחר בכירי העיתון ומשיג מידע פנימי על המתרחש בהנהלה ובמערכת של ידיעות אחרונות...
אל הספר