ב 27 בספטמבר 1989 נבחר זאבי מוזס בישיבה של האספה הכללית לדירקטור לצד דודנו נוני . בחירתו הביאה אל קיצה את כהונתו של דב יודקובסקי כדירקטור , בתקופה שלעיתון היתה תפוצת שיא חסרת תקדים . בישיבה לא התנהל דיון של ממש . עודד שב ודרש להצביע בעד הקמת מועצת מנהלים , אף שבאותה נשימה אמר כי הוא מכיר בחוסר התוחלת של דרישתו . מימי , לאות מחאה על מה שנראה לה כמצב פסול , הצהירה כי אין בכוונתה לקחת חלק בהחלטות , וכי לא תצביע בשום צורה ואופן - וכך חסכה מעצמה את הצורך להתנגד בגלוי להחלטה בדבר מינויו של זאבי לדירקטור . זאבי נהנה משעה קלה של אופוריה . מאיר אביו מעולם לא הראה כלפי חוץ רגשות התמרמרות וקיפוח מהסוג שחש אלכסנדר - והפגין בכל הזדמנות - כלפי הוריו ואחיו הצעיר . לכאורה לא היה לזאבי חשבון נוקב עם העיתון כמו זה שהוריש אלכסנדר לעודד , אלא להיפך : תמיד הבהיר לסביבתו הקרובה כי ידיעות אחרונות , אותו מפעל חיים מכובד של המשפחה , היה בעיניו מפעל בזוי וחסר ערך . ובכל זאת , כאשר נבחר זאבי לדירקטור , הרגיש שניתנה לו הזדמנות לסגור חשבון עם המשפחה בשם אביו : תווית הלא יוצלח שהדביקה המשפחה לאביו העיקה עליו זמן ר...
אל הספר