בשנת 1984 דמתה מערכת היחסים בין דב לנח ללוליין ההולך על חבל דק מאוד . נח הרגיש כי דב כבר איננו החבר הטוב , הקרוב והאהוב כפי שהיה במשך שנים . דב הרגיש כי נח מתעלם בעקביות מרגשותיו , ומזיז את נוני בהתמדה לעמדת כוח הולכת ומתעצמת . איש מהם לא יכול היה להעלות בדעתו בעבר שהיחסים ביניהם יגיעו לידי כך , ואיש מהם לא היה מסוגל למנוע את ההידרדרות . נח היה בטוח שתמיד אהב את דב . וזה לא היה קל , כי הקרבה הרבה לדב לא תמיד החמיאה לו . כאשר הגיע דב לראשונה לבית משפחת מוזס , בספטמבר , 1945 קיבל אותו נח , שהיה מבוגר ממנו באחת עשרה שנים , בחמימות כובשת לבבות , ואימץ אותו אל לבו כמעט כאילו היה אח צעיר . דרכיהם אמנם נפרדו לזמן מה כשדב עלה לירושלים ונעשה סטודנט . אבל בתוך פחות משלוש שנים נקשרו שניהם בעבותות לעניין אחד , שהפך למרכז עולמם . הטראומה של הפוטש פגעה בשניהם פגיעה אנושה , כמעט באותה מידה ; נח הזדהה לגמרי עם אביו , ודב , שאהב את הזקן בכל לבו , הזדעזע קשות ממעשה הבגידה הנורא שנעשה לו . בין השניים נוצר קשר סימביוטי הדוק . כל מה שעשו באותן שנים קשות היה כפוף לחלוטין לצורך להציל את העיתון , להחזיק אותו ...
אל הספר