זירת המשפחה מתחממת

הזמן חלף , ושאלת המשכורות המתינה לנוסחה גואלת חדשה . בישיבות שבהן התכנסו בעלי המניות נדון בעיקר הצורך בהשקעות , וסוגיית המקומונים צצה בהן פעם אחר פעם . הישיבות שעסקו בשאלה זו היו ללא ספק רבות עניין r אבל רוב המשתתפים לא יכלו לתרום תרומה של ממש לפתרון הבעיות שעלו בהן . נח היה מרוצה . בני המשפחה היו בעניינים , וכל מי שרצה לתרום רעיון , היה מוזמן לעשות זאת . האחרים היו פחות מרוצים , כי לא ראו אילו פירות ממשיים מניבות להם הישיבות האלה . התמורה לכאורה לזמנם - היכולת להרגיש כשותפים לניהול - מיצתה את עצמה זה כבר . ואז שב ועלה עניין המשכורות . כחודשיים לאחר התפרצותו , שנראה היה כאילו הוציאה את הרוח מן המפרשים של חבורת מימי , בישר נח בישיבה כי הגיע להסדר עם השלישייה יצחק , מימי ורוני . הוא מיהר להדגיש כי מדובר בהסדר לטווח קצר - לא להחלטה עקרונית המחייבת את כל הצדדים בטווח הארוך . זאבי , עודד ומנדל שרצקי , שלא ידעו במה מדובר , ביקשו לשמוע עוד . נח לא התעכב על "הפרטים הקטנים" - סכומים , אחוזים וכר - אלא רק חזר והדגיש שכל המעורבים בהסדר מרוצים , וכי הוא חל רק על הדור הנוכחי , ואיננו מתייחס לדורות ...  אל הספר
מרקוזה-הס, עדי