מנסים הכול

בתחילת שנות השישים החל ידיעות אחרונות להתרחק במהירות ממראהו העלוב לאחר הפוטש . כפי שכבר נאמר בהקשר של יסוד המגזין , שנים אלה מציינות את ראשיתה של תקופה תוססת , שהעיתון לא ידע כמוה עד אז . דב ונח תמיד רצו בעיתון מגוון ככל האפשר . הנטייה הראשונית , להתרחק מפוליטיות מוצהרת כדי לא להרגיז אף אחד ולא לסגור דלתות , התגבשה לאסטרטגיה מכוונת . העיתון טרח במודע לרצות מגוון קוראים רחב ככל האפשר . כאשר נדרש דב לעניין זה , אהב להציג את העיתון בדימוי החביב עליו , זה של הארוחה המאוזנת : לדבריו , כל אדם אוהב שמגישים לו צלחת ובה מבחר מגוון של מאכלים , הערוכים בצורה מושכת את העין מטאפורה שהיא עדות נוספת לתפיסת העיתון כמוצר . נאמן לשיטתו ערך דב ניסויים בלתי פוסקים בהכנסת מדורים חדשים לבקרים , לצד שינויים בעימוד ובעיצוב הכותרות . ובה בעת לא חדל מן המאמצים לגייס כותבים שיקנו לעיתון חזות מכובדת יותר . מה שהחל כ"דברי ספרות ואמנות" תפח והתרחב למדור תרבות רחב יריעה , שעסק בענייני ספרות ואמנות וגם ביקורת תיאטרון וביקורת קולנוע . לעיתון הצטרפו כותבים שיכלו לתמוך בהתרחבות הזאת , כמו גבריאל מוקד , שכתב על שירה , וח...  אל הספר
מרקוזה-הס, עדי