מפברואר 1948 ובמשך כשמונה שנים שרד ידיעות אחרונות רק בשל נחישותו של יהודה מוזס , שהחליט לא לסגור אותו ויהי מה . מתפוצה של 50 , 000 עותקים שהגיע אליה בשיאו , ממש לפני הפוטש , צנח לתפוצה של 12 , 000 בערך , ואולי אף פחות מכך . מוזס חשק שפתיים ומכר מגרשים כדי לקיים את העיתון . נח לקח על עצמו מיד את ניהול כל הפעילות בעיתון . הראשונים שגויסו לעבודה בעיתון היו שמואל סביסלוצקי ואהרון קלאוס , עיתונאי שעבד קודם לכן בהמשקיף ( בטאון הרוויזיוניסטים . ( מאוחר יותר הצטרפו אליהם עיתונאים פחות ידועים , קרמר ויצחקי . איש מהם לא השתווה בכישוריו לקבוצה שנטשה . סביסלוצקי לא נחשב לבעל כישורים עיתונאיים גבוהים במושגים שהיו מקובלים אז , ובעיקר ציפו ממנו להיות אחראי לעריכה הטכנית של עמודי העתון , מלאכה שידע לעשותה היטב . קלאוס נשכר לתפקיד עורך החדשות ( מה שמכונה כיום ראש הדסק . ( עורך ראשי במשמעות המקובלת , מי שכותב את המאמר היומי , עובר על כל החומר , מחליט על הכותרת הראשית ואחראי לתוכנו הכולל של העיתון , לא היה עדיין . מוזס הצליח לשכנע את ד"ר הרצל רוזנבלום , עיתונאי ותיק שעבד בעיתון הבוקר , לקבל על עצמו את המ...
אל הספר