מעולם לא היתה כימיה בין השניים . היחסים ביניהם היו מתוחים כמעט למן הרגע הראשון . קרליבך , אשף המלה הכתובה , הוא שהכתיב את אופיו של העימות התמידי ביניהם והקנה לו צביון של קונפליקט קלאסי , כמעט מיתולוגי : הוא עצמו היה הכותב , היוצר , איש הרוח ; מוזס היה "בעל הבית , " הסוחר , שכל מה שמעניין אותו זה כסף . מי שהכיר את יהודה מוזס אך ורק דרך עיניו של קרליבך ראה בו סוחר בור , קמצן , קרתני , שכל מעייניו נתונים להוספת עוד ועוד מטבעות לערימת כספו . במציאות היו הדברים מורכבים יותר . מוזס לא היה בור , וודאי לא קמצן . הוא היה אדם נדיב , חם לב , אוהב אנשים ואוהב חיים . אך במפגש עם קרליבך כאילו התחוללה בו מטמורפוזה : כל החמימות ורוחב הלב שבאופיו נעלמו כלא היו , והוא הצטייר כסוחר קטן הרואה את כל העולם דרך החור שבגרוש . מול קרליבך , האינטלקטואל היהיר , הפך מוזס לדמות נייר דו ממדית , לקוחה במישרין מעולם הדימויים של יריבו . קרליבך עיצב כך את דמותו של מוזס משום שהיא התאימה לתפיסתו את עצמו כעיתונאי , ואת "בעל הבית" שלו כאבטיפוס של הסוחר ; ואת התדמיות האלה הנחיל לסביבתו . קרליבך היה אכן סופר ועיתונאי מוכשר ,...
אל הספר