המידע שבידי לגבי קיום חג זה בספרד החדשה במאה הט"ז מתייחס ברובו הגדול לסוף המאה . משנות הארבעים של אותה מאה ישנה עדותו של פרנסיסקו מיליאן שהוא נהג לאכול לחם עוני , כלומר , מצה . אולי מעדות זו אפשר להניח שהוא לא היה היחיד . מהמצוי בתיקי האינקוויזיציה מסוף המאה מתברר עד כמה היה חג זה גדול וחשוב בעיני האנוסים . הם נהגו לקיים אותו ע"פ הכתוב בתורה . יתר על כן : ה 0 קיימו את הכתובים פשוטם כמשמעם ושמרו על מנהגים מקראיים עתיקים , שהמסורת היהודית נטשתם מזמן , ועוד אפרט . אך דווקא שמירת המצוות הנהוגות בחג זה היה קשה ומסוכן , וחייב נקיטת אמצעי זהירות רבים לקיומן . החג זכה לשמות רבים : , "Pascua del pan Cenceno " הפסח של הלחם הרזה , הכחוש , הדק ; , "Pascua del Cordero " הפסח של הכבש Pascua de los Panes 1 Acimos הפסח של הלחם שלא החמיץ ; אך הכירו גם את השם המסורתי : "Phasse " ופרשו שם זה nrnrr , "la pasada " , " אולי לזכר המעבר של בני ישראל בים סוף , או בגלל מזמור בשם זה ששרו אותו בפסח ; אך ייתכן גם שהם נתנו משמעות למילה העברית ע"פ המבטא או הצליל . מגוון זה של שמות נותן מושג על האופי שחג זה קיבל . ח...
אל הספר