במשך הזמן נסחפו גם בני משפחה מרוחקים יותר למסגרת ה"יהודית" המשפחתית , כגון בני זוג של ילדים שנישאו וקרוביהם . הרחבה זו התאפשרה כאשר התפתחו יחסי אמון הדדיים , שאפשרו לבני המשפחה להתוודות זה לפני זה על זהותם הדתית אנוסית , ולהתחיל לקיים מצוות תורת משה ביחד . ואמנם , מיד לאחר ההתוודות נהגו בני המשפחה לחזק את הקשר החדש שנוצר ביניהם , ע"י קיום בצוותא של מצווה זו או אחרת , כגון תפילה , צום משותף או העברת מידע ביהדות . מעשה זה שימש גם מעין תעודת ביטוח הדדית , ע"י ההבטחה שאף אחד מהם לא יוכל להרשיע את חברו מבלי להרשיע את עצמו . למשל : בני משפחת קארוואחאל המורחבת נהגו להתכנס בביתם של ח 1 רחה דה אלמיידה ואשתו לאונור דה קארוואחאל כדי לדון ולהתעמק בשאלת ביאת המשיח וההטבות שיינתנו להם ולכל בני הברית כשיבוא המשיח המיוחל . כל השיחה התנהלה לאחר שהשכיבו לישון את האח הצעיר מכיוון שהיה קטן ולא ידע את סוד "יהדותם" של יתר בני המשפחה . הם נהגו גם להתכנס בפסח , בימי צום וכיוצא בזה . גם בני המשפחה של סימון פאיבה ואשתו באטריס אנריקס לה פאיבה נהגו כך . בנם פדרו העיד במשפטו , כי בבית הוריו נהגו לשמור את השבת ביחד...
אל הספר