חיים וייצמן

הגדלות היא מתת הגורל ; אין היא מן הסגולות הנקנות . עתים אתה מוצא שני אחים הדומים מאוד זה לזה ברושמי-פניהם , בכל חזותם החיצונית , ואף-עלפי-כן האחד הוא אדם פשוט , אחד מני רבים ( או אפילו פחות מכן , ( ואילו השני —יש בו דבר-מה המייחדו לעצמו . לפעמים קרובות הרגשתי במקרים כאלה שעוול גדול עשה הקדוש-ברוך-הוא בחלקו 'דבר-מה' זה חלוקה בלתי שווה כל-כך בתוך אותה משפחה . במשפחתו של חיים וייצמן לא בלט אישוויון זה כל-כן . לא הכרתי , כמובן , את אביו , אך מתוך סיפורו של וייצמן עליו בעל פה ובכתב ניתן לשער שהיה אישיות מעניינת מאוד . רבים מאתנו הכירו את אמו , שהיתה אשה דגולה ואם בישראל במובנו הנעלה של כינוי זה ; וייצמן היה מדבר עליה באהבה ובהערצה , והיה בן נאמן שומר מצוות כיבוד אם עד יום מותה . 1939-ב הכרנו רבים מאחיו ואחיותיו . כל אחד מהם היה בו דבר-מה חורג מגדר הרגיל . אך כולם היו מודים ללא צרות-עין , שחיים זכה בחלק-הארי של מתת הגדלות . אך הגדלות כשהיא לעצמה אינה מסבירה את מקור השפעתו על יהודים ולא-יהודים . אין זאת כי אם מין מיוחד של גדלות היה בו , שמתוכו נבע הכוח הנאצל ממנו הפועל על לב הבריות . איני מת...  אל הספר
מוסד ביאליק