עוד בימי קדם שאפו העמים לשוות לכלי תשמישיהם צורה אמנותית , ויש לשער , שגם כלי השימוש של האדם הפרימיטיבי היו מקושטים . על הכלים ציירו צורות של בני אדם , בעלי חיים , צמחים או רישומים גיאומטריים , והיה בציורים אלה צד של קסם ( קמיעות . ( ואמנם לגורם המאגי היתה חשיבות ראשונה במעלה בקישוט הכלים , שכן ביקשו בדרך זו לכפר את פני הכוחות הטמירים , או להרחיב את המזיקים . גם בשלבים היסטוריים מאוחרים יותר לא בטל אותו תפקיד מאגי לגמרי , שנתנו בציור הכלי , אלא שכבר נצטרפה עמו בתקופה פריהיסטר רית מגמה של חדוות קישוט ממש . קצת מחפצי אותה אמנות שימושית נשתמרו בקברים . קבורתם בזמנם היתה הצלתם לדורות . אולם מן הכלים שנועדו לשימוש יום יום נשתיירו לנו רק מעטים . יש הבדל חותך בין האמנות השימושית של היוונים בתקופה הקלאסית ובין זו של המצרים ושל תושבי ארם נהרים . האמנות השימושית של תרבויות המזרח הקדום התפתחה על אדמתן של מדינות חקלאיות , ואילו זו של יוה הקלאסית מחוברת לקרקע של ציביליזאציה עירונית . תולדות האמנות מלמדות , שאינה דומה זיקתו של אמן בן ציביליזאציה עירונית לחומר ולטכניקה לזו של בן ציביליזאציה חקלאית ו...
אל הספר