יהודים הדירו רגליהם מ"דרך היסורים" מסיבות מובנות . אין ספק כי מראה עולי הרגל הנועדים הקנאים במקום , בעיקר בתקופת החגים ובתהלוכות ההמוניות בימי ו' עוררו רגשות רתיעה והיו בבחינת "שומר נפשו ירחק . " אין תימה , על כן , ש"דרך היסורים" ( כמקומות נרצרים אחרים , ( ניזכרת אך לעתים רחוקות ועפ"ר בעקיפין , ע"י יהודים בדורות קודמים : לונץ , הקורא לרחוב "נתיב העצבת" כותב " .. . ( 1891 ) הנוצרים יקראו לו "נתיב העצבת' ועל כל מדרך כף רגל ממנו טפלו הגדות ומסורות שונות . " הוא מוסיף , כי סמור ל"דרך היסורים , " באזור באב אל חוטה המיושב ע"י מוסלמים מדלת העם , יושבות 20 משפחות יהודיות , מרביתן בחצר אחוזת כולל ורשה . פירוטי , שהיה מהנדס העיר בשרות סראיה פחה , מעיד בראשית שנות 60-ה של המאה הקודמת , כי היהודים ( וכן המוסלמים ) נהגו לטנף את האבן שסימלה את התחנה החמישית ב"דרן היסורים , " כדי להביע את שאט נפשם מן המקום ( נראה כי היהודים הגיעו לשם בעברם ברחוב הגיא בדרכם אל הכותל . ( במקום שמצויה כיום התחנה , 5-ה היתה בשנות 70-ה של המאה הקודמת חנות קטנה למכירת מזכרות מעץ זית , ברשות יהודי יוצא גרמניה . התמונות הנד...
אל הספר