"דרך היסורים" על סף הזמן החדש

מראה "דרך היסורים" ובעיקר הקטע הראשון של הדרך , בין התחנות 1-3 שינה את חזותו ער לבלי הכר בדורות האחרונים . רק במאה הקודמת החלה בניה אינטנסיבית לאורך "דרך היסורים" והוקמו ( או שוקמו ) בה כנסיות ומוסרות דת רבים , ששינו את מראה "דרך היסורים" עד לבלי הכר . את הסיבות לבניה אינטנסיבית זו יש לראות בגישה הליבראלית שנקטו התורכים כלפי המעצמות האירופיות והנוצרים בכלל בזמן החדש ( בעיקר לאחר מלחמת קרים , ( ובמעורבות הגוברת והולכת של אלו האחרונות בא"י , שבא לידי ביטוי , בין השאר , בהקמת מוסדות דת ( וחסד ) רבים בירושלים ומחוצה לה . העובדה שאזור זה היה שומם ברובו , או שהיה מיושב באוכלוסיה מוסלמית דלילה מחד גיסא וחשיבותו הרבה במסורת הנוצרית מאירך גיסא , סייעו לפעילות בניה נוצרית עניפה באזור זה . מבין הבנינים החדשים שהוקמו ( או שוקמו ) לאורך "דרך היסורים" ובסמוך , יש לציין במיוחד את מנזר האחיות ציון , ( 1857 ) המנזר הפרנציסקאני ובנטיותיו , הכנסיה היוונית של מאסר ישו , ( 1906 ) האכסניה האוסטרית , ( 1856 ) הכנסיה הארמנית קאתולית בתחנה ( 1858 ) 4-ה וכן כנסית סט . אנה . 1860-ב  אל הספר