המנהג שהחל בדורות הקודמים , לשחזר את "דרך היסורים" בארצות המוצא של עולי הרגל , הגיע בתקופה זו לשיאו והיתה לו השפעה רבה על אופי התוואי בירושלים . שנים משחזורים אלה נתפרסמו במיוחד : זה שבנירנברג , שהוזכר לעיל , והדרך בלובין ( בלגיה , ( 1505 שהינה האב טיפוס של הדרך הנוכחית , ושחזורה קרוב לה ביותר . השפעה לא מבוטלת היתה גם לספרו של ז . פאשה בנושא זה , שיש בו את כל הסממנים של הדרך כיום . מתוארות בו כל ארבע עשרה התחנות ( ויותר ( ... בסדר הקיים . בעקבותיו לא היה על ההולנדי אדריכומיוס , בספרו "מראות ארץ הקודש" ( במאה , ( 17-ה אלא להשמיט מתיאור קודמו ארבע מתוך שבע התחנות בהן מעד ישו , כדי לקבל את הדרך הנוכחית . אלא שתיאורים אלו נעשו במערב ולא כולם נרשמו בשלב ראשון בירושלים . לא אחרה השעה וא . הורן , שהיה הממונה על הקבר הקדוש , יישם 1725-ב את התוואי הנזכר ל"ויה דולורוזה" בירושלים , תוך שהתאימו לנסיבות הטופוגרפיות המתבקשות לאורך הדרך . התחנה הראשונה נקבעה כמו היום באנטוניה , בעוד שהשניה היתה ( עד ( 1914-ל בקיר העפוני , במקום שניתן לראות כיום שער סתום . בזמן מלחמת העולם הראשונה הועברה 75 מ' צפונה-...
אל הספר