דליה מרקס בספרו 'מעבר לטקסט : גישה הוליסטית לתפילה ' קורא לורנס הופמן להרחבת שדה המחקר של נושא התפילה : שומה עלינו להרחיק לכת מעבר לשחזור של טקסטים מדויקים מבחינה מדעית . חובה דחופה היא לנו לראות כיצד לטקסטים האלה , הבאים לידי ביטוי בעשייה הליטורגית , יש השלכות בעלות משמעות לאנשים שהשתמשו בהם . מוקד המחקר לא צריך להיות אפוא הטקסט עצמו אלא מה שכיניתי 'השדה הליטורגי ' , דהיינו הרשת ההוליסטית של יחסי גומלין הקושרים יחדיו דברים , פעולות ואנשים והופכים למה שאנו מכנים פולחן , ( worship ) או טוב יותר , טקס . הופמן מביע את תסכולו מהתמקדותו של המחקר בטקסט - מקורותיו , תפוצתו ונוסחיו - בלא מתן תשומת לב מספקת לשאלות רחבות יותר וכלליות יותר הנובעות ממנו . הנוסחים הליטורגיים , קטועים ובלולים ככל שיהיו , הוא טוען , הם אלה המצוים בידי החוקר והם צריכים להיות נקודת המוצא שלו . אולם בירור הנוסחים הללו כשלעצמו אינו צריך לעמוד במוקד המחקר , ובמקום זאת יש לנסות ללמוד מהם על אלה שיצרו אותם ועל אלה שנזקקו להם . אולי יש לסייג מעט את הקריאה הזאת ולומר שהטקסט אינו מטרת המחקר הבלעדית . תפילה , אף שהיא מקור כתוב ...
אל הספר