פסקת 'מלכינו אלהינו' בסוף תפילת שמונה עשרה ובברכת המזון: מקורה, נוסחה ומעמדה

אורי ארליך ואבי שמידמן בכל מנהגי התפילה של ימינו באה בסוף תפילת העמידה הפסקה 'אלהי נצור לשוני מרע ' . תחינה אישית זו מיוחסת , לפי עדותו של התלמוד הבבלי ( ברכות יז ע"א , ( למר בריה דרבינא , שאמרה תדיר לאחר תפילתו . הפסקה נקלטה לאחר העמידה כבר בשלהי האלף הראשון לספירה במקצת הסידורים על פי מנהג בבל , אך קליטתה המלאה התרחשה רק בשלהי ימי הביניים , ובכמה מן המקומות אף לאחר מכן . על פי תוכנה ועל פי העדויות מן התלמוד , מסתיימת הפסקה במילים 'הפר עצתם וקלקל מחשבתם . ' ואולם ברוב הסידורים באה מיד לאחר מכן תוספת בסגנון שונה , 1 כמה עשרות קטעי סידורים שכלולה בהם פסקה זו שרדו בגניזה וביניהם כל העותקים של סידור רס"ג שבידינו . היא כלולה גם בכל כתבי היד , מאוחרים כל שיהיו , של סדר רב עמרם גאון . יחד עם זאת רבים יותר קטעי הסידורים מן הגניזה הקהירית שאין מופיעה בהם פסקת 'אלהי נצור . הפסקה אינה באה גם בסידור הרמב " ם . ראו : ד גולדשמידט ' , סדר התפילה של הרמב " ם על פי כתב יד אוקספורד ' , מחקרי תפילה ופיוט , ירושלים תשנ " ו , עמ י . 205-200 הפסקה חסרה גם בסידור רבי שלמה ברבי נתן מסיגילמסה , הן במהדורה הנד...  אל הספר
מכון בן-צבי