תערוכות מנשה קדישמן במוזיאון תל אביב לאמנות

אוצר : פרופ' מרדכי טומר \ 1 ר 4 במרץ 2006 י י ש 7 י 7 א נגמר שרואים . הוא נגמר בקצה הכאבים ' רבקה רז בתטרוכה מקיפה של מנשה קדישמן , חתן פרס ישראל לפיסול לשנת , 1995 מוצגות חמישים שנות יצירה של אמן ישראלי בעל זהות ישראלית , שהשכיל לנסח שפת ביטוי ייחודית , מקומית ואוניברסלית כאחת בפתח התערוכה הרטרוספקטיבית של מנשה קדישמן במוזיאון תל אביב לאמנות יושב לו כלב ברונזה ומביט בצופים בפנים של ספק אדם ספק איל . מבט עצוב , כאוב , מבט של חוסר אונים . הפסל נוצר בשנת , 1957 בראשית דרכו האמנותית של קדישמן . התערוכה המקיפה מסתיימת בעקדת יצחק , עם האיל וקורבן האדם . ראש האיל דומה להפליא לראש הכלב הדומה לראש אדם . הפנים הפותחות את התערוכה הן גם החותמות אותה : המעגל נסגר . הסוף פוגש את ההתחלה . ברישום על גבי גיליון נייר גדול בפתח התערוכה מופיע המשפט המפתיע , האישי כל כך , בכתב ידו של קדישמן : "הגוף שלי לא נגמר איפה שרואים . הוא נגמר בקצה הכאבים . " אמירה מפתיעה , שכן אף  אל הספר
טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21