בראשית חודש דצמבר 2004 התקיים כנס "אייקר . * בטייפה ובקוישיונג . מיד אחריו עלו המים במזרח אסיה על גדותיהם . הלם המזרח החל בבנגקוק והסתיים בהונג-קונג , ובאמצע הייתה טייוואן . לוקח לך זמן מה לשאת את המבט אל עבר שלטי הרחוב הססגוניים , רובם ממשפחת צבעי הכתום-צהוב ואדום בוהק , הכתובים אנכית ; להישיר מבט אל גורדי השחקים של מיטב אדריכלי המאה , 21-ה ולפתע לגלות שפע מקדשים בגובה "pyn , D להכיל את גודש הזהב , את צבעי האש הבוערת , אש של ממש,- לעצור לרגע , לנשום את ריח הקטורת העולה ולהיסחף פנימה יחד עם קהל המאמינים בבודהא , בקונפוציוס , בטאו , באל האדמה ובאלוהי המים ; מבלי דעת להתחיל לפסוע יחדיו , להיות חלק מזרם האנשים הנוהרים אל גדת הנהר , לשלוח מנחה של פרחים , של פרות טריים ושל נרות דולקים לאל המים . הכנס בטייוואן זימן לי התבוננות באמנות העכשווית המקומית המוצגת במוזיאונים , בביאנלה ובחללים אלטרנטיביים כאחת , מבט מרוכז שעורר בי מחשבות של התחברות למראות המקדשים , הארמונות , הלבוש והמנהגים של בני המקום . שפע החומרים , הצבעים והדימויים מאפשרים לצופה לזהות אמנות שמקורה במזרח אסיה . חרף ההשפעה המער...
אל הספר