אריה בר'הובי הטשטוש בין תחומי היצירה השונים החל עוד בראשית המאה 20-ה כשאמני הדאדא והסוריאליזם שברו את כל המוסכמות האמנותיות ושילבו בין האמנויות . הם ניתצו פרות קדושות תוך חיבור בין תחומי התיאטרון , השירה והאמנות הפלסטית . באותו זמן החלו אמנים , מעצבים ואדריכלים לעצב בגדים , והפליאו בשילובים ייחודיים של חומרים ושל צורות באופנה שהייתה אוונגרדית לזמנה . מאוחר יותר המשיכו אמני הבאוהאוס שראו את עצמם כמי שעוסקים בטוטאל דיזייך , ( total design ) לתת את הדעת לעיצוב הבגד כחלק מתפישתם האמנותית שדגלה בצורות גיאומטריות פשוטות ובצבעי יסוד . כך יצרו בגדים תלת-ממדיים יוצאי דופן שדמו למוצר יותר מאשר לבגד נוח ללבישה . בעידן הנוכחי , עקב החשיפה המוגברת לתקשורת והמודעות לסגנונות המתעדכנים כל הזמן , מתקיימת רבגוניות סגנונית וחומרית המשתנה חדשות לבקרים , תוך הדגשת הפן האישי של המעצב שהפך למותג , כמו במקרה של רבים ממעצבי המוצר , האדריכלים והאמנים . כדי להתבלט ולזכות בתשומת לב ראויה בתקופה זו של עושר ושל מגוון יצירתי וטכנולוגי , מעצבים מותחים את גבולות האופנה לכיוונים מוקצנים עד כדי יצירת פריטי אמנות שקשה לה...
אל הספר