שירה טל שושן Poetry TAL SHOSHAN

יקיצה : אני מסתכלת מלמעלה על תליי והן ארוכות מתמיד , אני מתה 9 כת על בטני מסובבת את הראש לאט מטה ורואה אך גו 9 י מתוח ארוך על קרקע יבשה , רגליי ארוכות כל כר וידיי באורך רגליי אני מרימה את ה ראש מעלה ורואה צהוב מקיף ומסנוור . אני רוצה להריס את ידיי לה ; ן על עיניי מהשמש אך ידיי כבדות . אני מננזה לע 8 וות תנועות של הליכה ואינני מצליחה לה 9 ריד את רגליי . חלקיי צמודים לצידיי גופי ה 9 כו אחד . שלם . נזחליק בקלות ננל הבנון מתהפך על הגב ורק ראשו מורם מהקרקע מסמן דרך , אני מתהפכת שוב ורואה ; צל נחש צפע מתפתל בשרב כבד . Tal Shoshan , from "Words Notebook" , 7555  אל הספר
טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21