לשירה יש צורה . לרומן יש צורה ' . המחקר , לעומת זאת , זה שמתנהל כמו כל מחקר שהוא , כמו מתעלם מעובדת היותו חסר צורה או , גרוע מזה , מסרב לתהות על הצורה שהוא שואל מן המסורת . בהקשר זה , " לחשוב" פירושו לדבר , בלי דעת באיזו שפה מדברים , באיזו רטוריקה משתמשים , בלי לשער , אפילו , את המשמעות שצורת השפה והרטוריקה מכוננות במקום זו ש"המחשבה" מבקשת לקבוע . קורה שמשתמשים במילים למדניות , במושגים שחודשו למען תחום ידע מסוים , ועל כך אין לערער . אולם , הדרך שבה מתבהר מה שנדון במחקר נותרת , בדרך כלל , דרך ההרצאה . הדיסרטציה של בית הספר ושל האוניברסיטה היא הדוגמה המובהקת לכך . הערות אלה נכונות , אולי במיוחד , לגבי העת החדשה . באשר לכמה יוצאים מן הכלל חשובים , יש להזכירם תחילה , ולאחר מכן לנסות לפרשם . זו משימה שראוי להקדיש לה מסה ארוכה . אזכיר , ככל העולה על זכרוני הלא מלומד , כמה מן הטקסטים הסיניים הנשגבים המשמעותיים ביותר , במה ממקורות ההגות ההודית והשפה היוונית העתיקה , לרבות שפת הדיאלוגים . בפילוסופיה המערבית , הסומה iSomme ] התיאולוגית של תומס אקווינס מכוננת , בצורתה המחמירה , זו של ההיגיון המוג...
אל הספר