החיפוש אחר נקודת האפס

בעוד שכבר הורגלנו , בבלי דעת , למטמורפוזות של ספרים , כתבים ושפה , מסורותינו עדיין נמנעות מהן . עלינו להיות מנותקים למדי מעצמנו כדי לא להבחין בכך שהספריות מרשימות אותנו בהציגן מראית עין של עולם אחר , כאילו שם אנו עשויים לגלות לפתע פתאום , בסקרנות , בפליאה ובכבוד , אחרי מסע קוסמי , שרידים של כוכב אחר , עתיק יותר , מאובן בנצח השתיקה . לקרוא , לכתוב : איננו מטילים ספק בכך שהמלים האלה נקראות למלא ברוחנו תפקיד שונה מאוד מזה שמילאו עדיין בראשית המאה ; ברי , לא משנה איזה מקלט רדיו , לא משנה איזה מסך מודיע לנו על כך , וברור אף יותר המלמול [ rumeur ] ran סביבנו , ההמהום האלמוני והנמשך בקרבנו , אותה שפה מופלאה , לא נשמעת , גמישה , בלתי נלאית , המעניקה לנו בכל רגע ידיעה מיידית , אוניברסלית , והופכת אותנו למעבר הטהור של תנועה שבה כל אחד מוחלף תמיד , כבר , מראש , בכל אחד אחר . התחזיות הללו מצויות בהישג ידינו . אך הרי דבר מה מרעיש יותר : הרבה לפני המצאות הטכניקה , לפני השימוש בגלי רדיו ומסירת הדימויים , די היה להקשיב לקביעות של הלדרלין , של מלרמה , כדי לגלות את הכיוון וההיקף של השינויים הללו , שכיום...  אל הספר