דומה אפוא כי מחוץ לכל שיטה דתית או מוסרית , שומה עלינו לשאול את עצמנו אם אין מוות טוב ורע , אם אין אפשרות למות באופן אותנטי , למלא חובתנו כלפי המוות , וגם אם אין איום למות שלא כראוי , כמו בהיסח הדעת , במוות לא מהותי וכוזב , כך שכל החיים עלולים להיות תלויים ביחס ההולם הזה , במבט החד הזה המכוון כלפי עומקו של מוות מדויק . כאשר הוגים בדאגה הזאת למוות הולם , ובצורך הזה לקשור את המלה "מוות" למלה "אותנטיות , " תביעה שרילקה חווה בצורות רבות בכל מאודו , רואים שלדידו היה לה מקור כפול . . 20 [ בתוך : עדה ברודסקי , ר"נר מריה רי 7 קה : דרכו של משורר ( ירושלים : כרמל , , ( 1994 עמ' [ 281 א . למות נאמן לעצמך תן מות משלו לכל אחד , אלי , מיתה # מחייו תבקע - חיים - בהם V T אהב , — T בהם V T הכה •? , . T המשאלה הזאת מושרשת בצורה של אינדיווידואליזם השייכת לסוף המאה התשע עשרה , צורה שניטשה , בפרשנות צרה , העתיר עליה תארי יוקרה . ניטשה גם הוא היה רוצה למות את מותו . מכאן המעלה היתרה שהוא רואה במוות מרצון . "הוא מת את מותו ש , 7 > מנצח , הוא המממש אותו ;" ... "אבל שנוא ... הוא מותך המעוות , המתקדם בזחילה כגנ...
אל הספר