פרק שני

אף על פי שמכתביו התאורטיים של פיירו נפקדים כל התווים האישיים , עבודת הציור שלו עשויה לפתוח אליהם נתיב שאינו ממין מסמכי הארכיון . במכלול הציורים המיוחסים לו יש לפחות פרסקו אחד - שווזארי לא הזכירו - הקשור במישרין לעולם האימהי . ומדובר בקשר כה הדוק , ואפילו אינטימי , עד שלבנו יטה לחשוב ( אם נקבל את הנוסח ההוא של וזארי כלשונו ) שפיית צייר אותו ממש בשובו מרומא , בשנים שאחרי מות אמו , ומתוך כך להכיר בו מחווה חבויה כלפיה ; אבל עם זאת לא נשלול מלכתחילה את האפשרות שהוא עבד על פרסקו זה כאשר מונה תמנה עוד הייתה בחיים , אם עלינו לקבל את התיארוך המוקדם יותר שהציע לונגי על יסוד מאפיינים סגנוניים בלבד ; ושמא להפך , אולי ציירו זמן רב אחרי הסתלקותה , כפי שסבר אויג ' ניו בטיסטי , וגם הוא טען לכך על יסוד מאפיינים סגנוניים , אבל גם הורה על היבטים ליטורגיים שהוא ייחס להם חשיבות רבה לעניין וה ' , ובכל ואת אין בהם כדי להסביר את מציאותה של יצירת מופת כה עזה ויחידת סגולה הן מצד נושאה והן מצד גישתו של הצייר אליו , במרחק מה מבורגו סאן ספולקרו , בפאתי הכפר המבוצר מונטרקי שם נולדה מונה רומנה . מה שלא יהיה , אין ל...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד