1 במאי

ה ו במאי היה יום חג בלוח השנה הפועלי בארץ ובעולם . החמישה , חניכי תנועת העבודה , אמנם לא התעלמו ממנו , אבל ראשם לא היה נתון בו . וכי מה יכלו לעשות ? הם היו מוטרדים יותר בניחוש המתרחש בארץ . אירוע אחר לכד את תשומת לבם . ימים ספורים קודם לכן פורסם בעיתון מקומי שרימון נזרק על ביתו של יוסף בביירות . חבורת היהודים העלימה ממנו את הידיעה , כדי לא להדאיגו , אבל ביום ה 1 במאי נודע לו הדבר . ביתו בביירות היה בית ציוני , וההתנכלות הדאיגה אותו ודכדכה את רוחו . למרבה הצער , בשעות הערב נזרקה עליו כרית . אמנם הזורק חמד לצון וזרק גם על אחרים , אבל יוסף המוטרד שהקפיד על כבודו , קרא לסוהר . מששמע הסוהר את תלונתו ענה שאמנם יש בידו להעניש את הריקא , אבל התחנן בפני יוסף "כרם לקני , " בכבוד זקני , שיוותר לו . יוסף ויתר . גם מנהיגי החדר חשו לא בנוח והבטיחו שאיש לא יעז עוד לפגוע ביהודים . יוסף לא היה מוכן להרכין ראש , ועקשנותו חוללה לא פעם אי שקט סביבו . זמן קצר לאחר האירוע הקודם , בשבת ה 0 ו במאי , ברוריה אשתו הגיעה לביקור והביאה ספר תמונות גדול שאמור היה להימסר לו , אבל הספר נגנב . יוסף , בדרכו הלא מתפשר...  אל הספר
הוצאת ספרים אריאל