חוטר ישי היה ככותל המערבי , הכתובת היחידה , להורי החמישה , שלא ידעו מנוח לאחר הגעתן של הידיעות על הפרדת הבנים זה מזה . שוב ושוב הריצו ההורים אליו את שאלותיהם בדבר האוכל , הכסף , הציוד , ההפרדה בין הבנים וביקוריו הפוחתים של עורך הדין הלבנוני לאור השינויים הכלכליים , שהתחוללו בלבנון ; וכבר היה ברור , שעורך הדין אינו ממלא את הבטחתו לבקר בכלא למרות התשלום מראש . ב 10 בדצמבר , 1947 בשובו מהמשפט הזכיר חוטר ישי במכתבו למשפחות , את סוגיית הוויזה לביירות , אך הסתייג באומרו ש"הנסיעה לשם לא באה בחשבון . אולם אם מישהו מכם רוצה להגיש בקשה לקבלת ויזה לשם כך יכול לעשות זאת , כמובן שאין סיכויים שיקבלה . אני מוכן לעזור על ידי השפעת עורכי-הדין משם לקבלת ויזה . " לנוכח ההתפתחות בכלא בחודשי ינואר ופברואר והניתוק הצפוי מלבנון בחודש מאי , 1948 פנה יעקב גביש לחוטר ישי לברר איך ניתן לבקש ויזה ללבנון . חוטר ישי ענה למשפחת גביש באורך רוח על כל שאלותיה , אבל תמצית תשובתו נועדה לומר , שבתנאים הנוכחיים אין סיכוי לקבל מחילה או קיצור העונש , ובוודאי שאין כל אפשרות לקבל ויזה לשם ביקור בכלא בביירות , ואילו הייתה אפש...
אל הספר