פרשת חיים זו , חיי עוד אחד מאנשי החיל , שנחלצו למסע הצלב האחרון , יש בה , לדעת המחבר , כדי להפיץ אור נוטף על הישגים הראשונות למנדט הבריטי על ארץ ישראל , כי הדברים המסופרים כאן נוגעים , בעיקר , לארץ הקודש , היא > הארץ שמעבר לים' בלשון הצלבנים . אבו גיורג / בעל הפרשה הזאת , חי וקיים עדנה כיום הזה , אולם דברי ימיו לא בראיון אחד לוקטו , ולא בתריסר שיחות , וכן לא באו לידי רצופות , כסדרן . לא עלה על דעתו של אבו ג'יורג' מעולם , שסיפור הימעשה שלו יוצא מגדר הרגיל , כמלוא נימא . הרבה מן התומר בא לידי המחבר , אגב שירות משותף עם גיבורו , במנגנון שמירה אחד , במשך כמה וכמה שנים , והרבה מן המסופר כאן זכה לראות בעיניו ממש > השאר הושג בכל מיני פגישות משתות , על משמחות מסוכנות , לנוכח שערי מות , וכן במסיבות צבאיות ובבתי מלון , ועשר שנות הבירות טובה עברו על שניהם בטרם נטבל העט בדיו , על מנת להעלות פרשה זו עלי ספר . הלא יסולח לי גם כן , על שאני מרבה לכנותו בשם ,, אבו גיורג "' ו זה היה תארו , תואר הכבוד בפי הערבים , ששפך את שלסתו עליהם , והוא הבריטי היחידי בכל הארץ , שזכה לכבוד כזה מאת העניים והאביונים...
אל הספר