הטנגו האחרון של הערך

כמקרם שבו שום דבר אינו מצר במקומו , מצר אי הסדר במקום שבו במקום הרצוי שום דבר אינו מצוי , מצוי הסדר ברכט האחראים באוניברסיטה מבוהלים מעצם הרעיון שיונפקו תארים ללא עבודה "ממשית" בתמורה , ללא מקבילה של ידע . זו אינה בהלה של חתרנות פוליטית , זו בהלה מראיית הערך מתפרק מתכניו ומתפקד לגמרי לבדר , לפי עצם הצורה שלו . הערכים האוניברסיטאיים ( התארים וכו ( ' ישגשגו וימשיכו לנוע במחזור , קצת כמו ההון הצף או הדולר האירופאי , הם ינועו ללא אמת מידה שניתן להתייחס אליה , נטרלי ערך לחלוטין , אבל אין לזה חשיבות : תנועתם המעגלית לבדה תספיק ליצירת אופק חברתי של הערך , וערך הרפאים שירחף כך ממעל רק ילך ויגדל , בעוד שמושא ההוראה שלו ( ערך השימוש שלו , ערך החליפין שלו , "כרח העברדה" האוניברסיטאי שהוא מכסה ) יאבד . זהו הטרור של ערך שאין מה שישווה לו . מצב זה חדש רק למראית עין . הוא חדש רק לאלה שמוסיפים לחשוב שבאוניברסיטה מתקיים עדיין תהליך עבודה ממשי , והמשקיעים בו את עולם הנסיון שלהם , את הנוירוזה שלהם , את זכות הקיום שלהם . זה זמן מה , החליפין של הסימנים ( של ידע , של תרבות ) באוניברסיטה בין " מלמדים" ו"לומד...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד