ממרחק של שלושים קילומטרים סביב , החצים מנתבים אתכם לעבר מרכזי מיון גדולים אלה שהם ההיפר שווקים , לעבר ההיפר מרחב של הסחורה , שמבחינות רבות מעובדת בו חברתיות חדשה . יש להתבונן ולראות כיצד הוא ממרכז ומחלק מחדש אזור שלם ואוכלוסייה שלמה , כיצד הוא מרכז ומארגן באורח רציונלי את שעות הפעילות , המסלולים , הפרקטיקות - יוצר תנועה אדירה של הלוך ושוב הדומה לגמרי לזו של יוממי הפרברים , הנבלעים בשעות קבועות במקום עבודתם ונפלטים ממנו . באופן עמוק , מדובר כאן בסוג אחר של עבודה - עבודת תרבות , עימות , מבחן , קוד ופסק דין חברתי : האנשים באים לכאן למצוא ולבחור חפצים תשובות לכל השאלות שהם מסוגלים לשאול את עצמם ; או מוטב אולי לומר שהם עצמם באים כתשובה לשאלה הפונקציונלית והמכוונת שמהווים החפצים . החפצים כבר אינם סחורות ; הם כבר אפילו לא סימנים שמפענחים אותם ומנכסים את המובן והמסר שלהם , אלו הם טסטים , הם החוקרים אותנו , ואנחנו מצווים להשיב להם , והתשובה כלולה בשאלה . כך מתפקדים כפי הנראה כל המסרים של התקשורת : לא מידע ולא תקשורת , אלא משאל עם , טסט נצחי , תשובה מעגלית , אימות של הקוד . אין בנמצא תבליט , פרס...
אל הספר