" אחרי מותו של קונג דזה רק במסורת של מנג קה הבינו אותו בשלמות , ולפיכך מי שמבקש לראות את החכם חייב להתחיל במנג רזה " , כתב על הספר שלפנינו המלומד הגדול האן יו , ' יותר מאל ף שנים אחרי מותו של מנציוס . ואם קוראים את הספר בזהירות מבינים אולי מהי האיכות המיוחדת שמצא בו האיש שכונה "דוכס הספרות . " ייתכן שהבודהיזם שהשתלט על הרוח הסינית במאות השנים שקדמו לו , ושנגדו יצא בחריפות , שכנע את הרציונליסט , שהיה גם מהחשובים במשוררי זמנו , שיש עוד ממד לעולם , שהחכם הקדום כמעט לא היה מוכן להודות בקיומו , ושאיש המעלה לא מדבר עליו , אבל שמנציוס ידע לרמוז אליו בלי לפגוע בהומניזם הפרגמטי , שהוא לב המחשבה הקונפוציאנית . מעבר למחשבה הבהירה ולכתיבה היפה אפשר למצוא בספר מתווה של השקפה מטפיזית ומוסרית נשגבת , שאינה מעליבה את השכל . אולי זה מה שדיבר אל לבם של האן יו' וג'ו שי אחריו , ובעיני זה גם מה שכובש את לבו של הקורא בן זמננו . כגיבור תרבות , מעמדו של מנג דזה בטוח למדי כיום . הספר המיוחס לו , בלוויית הערות ותרגום לסינית מודרנית , נפוץ במהדורות שונות . הסיפורים המעטים על ילדותו , המוכרים כבר יותר מאלפיים שנה...
אל הספר