עבודתי על תולדות מדע היהדות במאה הי " ט חבר , רבות לירושלים . בעיר הזאת למדתי מאוריאל טל על חשיבות הגבירה בארכיונים ; במקום הזה העמיקה הקריאה בעזבונו של ליאופולד צונץ את הבנתי את האיש ; כאן השמיע גרשם שלום את האשמותיו כנגד צונץ וכנגד התנועה שפעלה בהשראתו . בזמנו ביקשתי , תור ניצול יתרון המרחק והניתוק , לעמוד על טיבה של אמרתו הנחרצת של שלום , ששטיינשניידר וחבורתו לא היו אלא 'חברה קדישא , ' שעסקה בקבורת היהדות . כשהתחלתי לפני שנים , מורי ורבי גרשון כהן נהג לעודד אותי בפתגם חז " ל : "אם ביקשת ליחנק , התלה באילן גדול . " לפיכר , קיום מושב המוקדש לספרי בכנס כאן בירושלים לא רק ממלא אותי ברגשות תודה , אלא גם עושה צדק עם התפקיד שעיר זו מילאה בחיי ' . אך הרשו לי לפתוח בדברים על מקום אחר וזמן אחר . כבר שנים שהחוקרים מוקסמים מעניין אובדן הספרייה הגדולה באלכסנדריה , שאת הקמתה יזם דמטריום מפאלרון בראשית המאה השלישית לפני הספירה . בשיא גורלה , באמצע המאה הראשונה לפני הספירה , כללה הספרייה , על פי ההערכה , בין 400 , 000 ל 700 , 000 כרכים ומגילות פפירוס . הדעה הרווחת מייחסת את חורבנה לפעולה דוגמטית א...
אל הספר