התנועה הלאומנית הארגנטינאית שאבה את תפיסת עולמה מן הימין הספרדי הקתולי שתמך בפרנקו מצד אחד , ומן הימין הקיצוני הפילו פשיםטי האירופי מצד שני . בתנועה זו היו פלגים רבים ומגוונים שלא הצליחו להתאחד תחת מנהיגות אחת . הפעילים בתנועה הלאומנית הארגנטינאית , שהושפעו מהוגי הדעות והמדינאים של הימין הרדיקלי האירופי המשיכו , כדרכם , לגלות יחס עוין ליהודים , יחם שגבל בשנאה תהומית . ב 20 בנובמבר , 1942 עקב פירםום צו מם ' 136320 של הנשיא קסטיז ' ו , שמטרתו היתה לאפשר את כניסתם של אלף ילדים יהודים מאירופה לארגנטינה , כמעשה הומניטרי , יצאו נציגי זרמים שונים נגד הצו בחריפות . עורכי השבועון 'לה וום דל פלטה ' התייחסו למצב דלילות האוכלוסין במדינה , תוך ציון לגלגני : "אך אין דבר , היהודים באים . " העיתון היומי 'אל פאמפרו , ' בעריכת אנריקה אוסם , הגיב כך על ההיתר לכניסת הילדים : בעוד 25 שנים יהיו הילדים העברים מגודלים היטב , שבעים ומחונכים היטב , ייקלטו בחברה של בואנום איירם , כלומר שאלה השייכים לחברה היהודית ידחקו מן התפקידים הציבוריים את הפקידים הארגנטינאים האחרונים , ואף יגרמו לכך שיימחק מחוקת המדינה אותו...
אל הספר