השנים המאושרות בחייה של הדסה היו הראשונות מתוך עשר השנים שחייתה עם פנחס רוזנבליט , מ 1935 ועד מותה ב . 1945 היא ידעה להעניק לו אהבה וליהנות מאהבתו אותה . הדסה השתדלה להעניק לילדתם רבקה'לה ילדות מוגנת וחמה , כזו שנמנע ממנה להעניק לבנה גדעון . מדי פעם נעזרה בהברותיו של גדעון לתנועה , והציעה להן לשמש מטפלות לרבקה'לה בזמן שנעדרה מהבית . החברות שיבחו את האם ואת בתה הפקחית ונהנו מאד מההשגחה על הילדה היפה . אולם אושרה של הדסה לא נמשך לאורך ימים . חודש לאחר הולדתה של רבקה'לה החלה הדסה לנהל יומן , ובו תיארה את התפתחותה של בתה הקטנה . היא עקבה אחר כל צעד כאילו היה זה ניסיון מעבדתי . כבר בעמוד הראשון ביומן הביעה הדסה חששות לבריאותה של התינוקת . ב 2 . 6 . 1935 כתבה ביומן : "על הקטנה עבר לילה של בכיות . היא שותה רע מאד ויורקת מה ששתתה . אינה מוסיפה משקל . האנשים אומרים שהיא יפה ובריאה ודעתי היא שהם מעמידים פנים " . כשמלאו לילדה שנתיים , נסעה המשפחה לרמות השבים , לביקור אצל רבקה וואלטר מנהיים . הם הראו לרבקה'לה את לול התרנגולות שליד הבית . כאשר תרנגולת התקרבה לרבקה'לה וניסתה לנקרה , צעקה עליה הפע...
אל הספר