המתנגדת היחידה לסדר החדש בסחוונינגן היתה אולגה בת ה , 19 שהתעקשה לשוב ולסיים את שנת הלימודים הראשונה במשפטים באוניברסיטה של ברלין . אולגה ידעה בבירור מניסיונה של הדסה אחותה , שאין כל סיכוי לקבל את הסכמת האב התקיף . בהגיעה לסחוונינגן ב , 1919 הוטל על אולגה לטפל באחותה בת הזקונים יהודית , הצעירה ממנה ב 15 שנה . יום אחד , כשהגיעה שעתה של יהודית לשכב לישון , כיסתה אותה אולגה בשמיכה , נשקה על לחיה ואמרה לה : אני נוסעת הלילה לברלין הרחוקה , ולא אראה אותך עוד זמן רב . את לא צריכה להיות עצובה . בברלין אלמד משפטים ואהיה מאושרת . תהיי ילדה טובה ושמחה , ואנו עוד נתראה . יהודית בת ה 4 היתה היצור הקרוב ביותר ללבה של אולגה . היא לא חששה לספר לה על תוכניתה החשאית בידעה שיהודית לא תעכב אותה , ולא תזדרז לספר להורים על עזיבתה החפוזה . רק עם בוקר , כשחיפשה האם את אולגה לבקש את עזרתה , סיפרה לה הילדה הקטנה כי אחותה אמרה לה שהיא נוסעת רחוק . בגדיה של אולגה נעלמו מארונם , ובמקומם מצאה שרה מכתב בו נפרדה הבת מהוריה . היא הסבירה שלא נותרה לה ברירה , כיוון שחפצה להמשיך בלימודי המשפטים ולא לשמש אומנת לאחיה ה...
אל הספר