שלמי תודה

התעניינותי בקורות חייה המופלאים של הדסה פרלמן קלוורי רוזנבליט החלה בקריאת ספרים : של רפי טהון על חיי אימו שרה טהון ( שהביאה לתשומת לבי אסנת קודיק , בתו של רפי טהון ;( של מוקי צור , "אורות רחוקים , " ובו הפרק "זכרו נות מצפת ; " ושל רות בונדי על פליקס רוזנבליט ( פנחס רוזן , ( בעלה השני של הדסה . שמעתי עליה מידידתי רות מנור , שכתבה עבודה סמינריונית על מפעל " שני" שהקימה הדסה . שיחת טלפון עם תלמידתי לשעבר רותי קלוורי ( אשת תומר , נכדה של הדסה ) בקיבוץ הגושרים היתה החוליה הראשונה שגישרה ביני לבין משפחת פרלמן הרחבה . מהרגע שנודע על התעניינותי בנושא זכיתי לסיועם הנדיב של בני המשפחה . הם העמידו לרשותי תיעוד עשיר שכלל מכתבים , יומנים , ספרים , תעודות , תצלומים ומצגות - ובמיוחד אוסף המכתבים של הדסה , של בעלה הראשון משה קלוורי , ושל גדעון בנם ( אביו של תומר . ( בכנס העולמי של משפחת פרלמן , שנערך במושב ינוב בשרון באוגוסט , 2006 למדתי רבות על קורות משפחה ענפה ועתירת-מעש זו . חומר נוסף מצוי באתר האינטרנט של הכנס , ובתיק קלוורי , שהופקד על-ידי גדעון בארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה השוכן באו ניבר...  אל הספר
הוצאת ספרים אריאל