חלק בלתי נפרד מן הטיפולוגיה של השמרן המסתגר הוא רגש הנחיתות כלפי העבר והשקפת עולם קודרת ופםימית , לעומתו מתאפיין השמרן המסתגל בראייה אופטימית ובביטחון עצמי ניכר . ואכן , בירור יחסו של ר ' ישראל מרת'ין לעבר הסמכותי מכאן , ולמעמדו שלו ושל צדיקים אחרים בני דורו על פני הרצף ההיסטורי של החסידות מכאן , יש בו סיוע להגדרת דרכו . לכאורה , יכולה היתה אישיות בעלת רקע כשלו להתבונן על ההיסטוריה הקצרה של החסידות מעמדה של נחיתות , שכן בכל הקשור לסדרי עבודת ה , ' ללימוד תורה וקבלה , לתפילה ולכוונת הלב , הרגישו בני דורו שאין בכוחם להידמות לראשונים . המהפכות הגדולות בחסידות כבר נתחוללו , היצירות הגדולות כבר נכתבו , הדמויות המופלאות כבר נסתלקו , ואילו ההווה - כך נדמה היה לבני הדור - אינו אלא ניסיון עקר וחסר טעם לשחזר את תפארת העבר . ר' ישראל בעצמו חש בכך כשהשווה את מדרגתו שלו למדרגתם של אבות אבותיו : המגיד ממזריץ ' ור ' אברהם המלאך . תחושת נחיתות זו באה לידי ביטוי במשל מפורסם שלו : מרן הקדוש ר- ] ' ישראל ] סיפר מעשה מבעש " ט זללה " ה , כי פעם אחת היה ענין פקוח נפש גדול , שהיה איזה בן יחיד וטוב מאד , וכ...
אל הספר