מוקד התלכדות חברתי חשוב בהווי העדה החסידית , זו היושבת בחצר דרך קבע או זו המבקרת בה לעתים מזומנות , היה ההילולה השנתית לזכרו של הצדיק המייסד או של מי מהצדיקים יוצאי חלציו , שנערכה ביום השנה למותו ") יארצייט . (" חגיגות כאלה נתקיימו בכל מקום ומקום שבו היו קלויזים חסידיים שנקראו על שמה של החצר , אבל ההילולה העיקרית היתה בחצר עצמה , בזיקה לבית הקברות שבו נטמן הצדיק . שם , על קברו ( ה " ציון , (" נבנה ביתן קטן ") אוהל , ( " שאפשר למספר ניכר של אנשים - לפחות מניין - להתכנס בו גם בימי חורף וגשם . גדר תחמה את האוהל המקודש מקברים אחרים שבבית הקברות . ביום ההילולה הושמט התחנון מן התפילה , החסידים הסבו בצוותא מתוך תחושה של שמחה והתעלות רוחנית והיטיבו לבם באכילה ובשתייה לעילוי נשמת הצדיק . בתוך כך הועלו זיכרונות מפי חסידים ותיקים , סופרו סיפורים על גדולת הצדיק ונאמרו תורות בשמו . תהליך התקדשותם של קברי הצדיקים בחסידות טרם זכה לטיפול מספיק במחקר . הוא קשור בוודאי למסורות פולחן המקומות הקדושים וקברי הצדיקים בארץ ישראל ובסביבתה ומושפע מהן ' , אם כי יש לו קווים ייחודיים משלו . לפנינו , לראשונה , תופע...
אל הספר