ב. דרכי הגישה אל הצדיק

בשאלת יחסו של ר' ישראל לחסידיו יש להבחין בין שתי תקופות , וכבר הזכרנו זאת כמה פעמים לעיל . ימי מנהיגותו הראשונים ברוז'ין נתאפיינו במגע אינטנסיבי עם חסידיו ומבקשי פניו , ואילו בתקופת סדיגורה הלכו והצטמצמו השעות שהקדיש לקבלת קהל . אנין דרך היה ר ' ישראל ומנהיגותו מאופיינת בשמירת מרחק מוקפדת ומתוכננת בינו לבין חסידיו . מגע חברי ובלתי אמצעי עם מעריציו , שלא לדבר על מגע פיסי , היה נדיר למדי . גם כאשר נסע מחוץ למקומו - אם לבקר אצל צדיקים , אם להשתתף בשמחות משפחתיות , אם לדרוש בעצת רופאים ומומחים - ונאלץ לשבות בעיר זרה , לא יצא מגדרו , על אף המוני המעריצים והסקרנים שנקהלו לפתחו . מחוץ לשעות המיוחדות לקבלת פנים לא הרבה להשתעות עם חסידיו ושמר על פרטיותו בקנאות רבה . הוא התפלל ביחידות ולא עם החסידים ; סעד בדרך כלל עם בני משפחתו - גם בשבתות ובמועדים - ורק לעתים נדירות עם חסידיו ; לא התלוצץ עם החסידים ונמנע מקירבה יתרה אליהם . ידיעה אחת מספרת , "שישב בכל שבת ושבת בשולחן עם האורחים , " אבל נראה שלא היה זה מנהג של קבע , שכן את הסעודה השלישית , שהפכה בחסידות למוקד החברתי הרוחני העיקרי להשמעת תורות ול...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי