א. שאלת "צדיק הדור"

האמונה בצדיק , במעמדו הדתי והחברתי האליטיסטי ובסגולותיו היא מאבני היסוד של ההשקפה החסידית . "תורת הצדיק , " כפי שהיא מכונה במחקר , מקיפה את כל העדות החסידיות , מראשית צמיחתה של תנועה זו ועד ימינו אלה , ובדין נשתברו קולמוסים הרבה בבירור תחומיה השונים של סוגיה זו , על מקורותיה , גווניה והיבטיה המיסטיים והחברתיים ' . כאן נבקש לעיין רק במקצת עניינים המיוחדים לר ' ישראל מרוז ' ין והנובעים מתפיסתו את עצמו כצדיק : ( א ) עמדתו בשאלת "צדיק הדור ;" ( ב ) תודעתו המשיחית ; ( ג ) יחסו למופתים . גם כאן , ר ' ישראל לא הותיר אחריו משנה סדורה , אלא גרגרים מפוזרים , שאינם מצטרפים תמיד לכלל פרי בשל . דומה שאם נבקש לתמצת את מעמדו כצדיק עלינו להלך בעקבי הגדרתו של מנדל פייקאז , ' שמיעט בדרך כלל בערכו של הצדיק כמיסטיקן והדגיש בעיקר את מעמדו החברתי הממםדי , " כמרכז להתלכדות חברתית דתית חדשה וכראשה של איפרכיה החולשת על קהילות ומשרות ומטביעה את חותמה על הציבור כיסוד יהדותי חברתי נורמטיבי בישראל . " " עיקר החידוש " בשיטתו העיונית של ר ' ישראל , קבע רפאל מאהלה היה "תורת הצדיק העליון . " בכל דור ודור יש צדיק אחד ג...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי