קשה היתה לידתו של ר ' ישראל . אמו , חוה , הסתגרה כל חודשי הריונה בחדרה ואיש לא בא לבקרה , "זולת הנערות הראויות לה לעשות מלאכתה דבר יום ביומו . " כל החג נתייםרה אמו בציריה , ובמוצאי ראש השנה , ג ' בתשרי תקנ " ז 5 ) באוקטובר , ( 1796 יצא התינוק לאוויר העולם בבית המשפחה בפוהרבישצ ' ה . מובן שגם סביב עניין זה נרקמו אגדות על קדושתו מבטן של הרך הנילוד , שבשל קדושת החג סירב לצאת קודם לכן . לימים תספר אמו , כי כשנולד בנה לא היתה טיפת חלב בדדיה , עד שנאלצו להביא מינקת מיוחדת , "ולא רצה [ ר ' ישראל ] להניק בשום אופן אצלה . " האם , שלא יכלה לסבול את צערו של בנה , סיפרה על כך לבעלה ר ' שלום , והלה בחכמתו יעץ לסגור את הווילונות שבחדר ולהחשיכו , כדי שהתינוק לא יזהה את האומנת הזרה ויחשוב שזו אמו . אלא שהתינוק הפיקח המשיך לסרב , ורק ביום השלישי הסכים להסתפק במעט החלב שהיה בשדי אמו . מסורת רוז ' ין טוענת כי מלכתחילה רצה ר ' שלום לקרוא לתינוק פייביש על שם סבו , אבל ביום המילה שינה את דעתו והחליט לקרוא לו ישראל , על שם הבעש " ט . ר ' ישראל ייחס חשיבות לשמו ולא ראה בו בחירה מקרית : "מה פנים היו לי אם היה ...
אל הספר