בקיץ 1840 הועתק מוקד ההתעניינות ביהדות וביהודים משאלת הרצח הפולחני לבעיה אחרת , הקשורה רק חלקית בראשונה אך מסקרנת לא פחות . למן שלהי יולי היכתה גלים הבשורה שממשלת בריטניה עומדת לאמץ תוכנית לפתיחת שערי ארץ ישראל להתיישבות יהודית ; הווה אומר , לקבל על עצמה את מה שכונה באותם הימים "שיבת היהודים " . ( Restoration of the Jews ) תמיכה משמעותית ותכופות נלהבת בפרויקט כזה מצאה את דרכה לעיתונות האנגלית , ולפי השמועה פלמרסטון צידד בו . התפתחויות אלה קיבלו כצפוי סיקור נרחב בעיתוני היבשת ונתנו מהלכים לטענה , שעלילת דמשק היא תוצאת המאבק בין מדינות אירופה על השליטה בסוריה הגדולה , וביתר דיוק - על ארץ הקודש . ההסטה הפתאומית של נקודת הכובד לעבר עתידה של ארץ ישראל נגרמה בשל העובדה , שב 15 ביולי חתמו סוף סוף בלונדון נציגי האימפריה העות'מאנית , בריטניה הגדולה , רוסיה , אוסטריה ופרוסיה על הסכם ליישוב המשבר במזרח התיכון . ההסכם נחשב לנצחונו האישי של פלמרסטון , שעמל עליו קשות . נכלל בו איום להפעיל כוח נגד מוחמד עלי אם הלה לא יסכים , בין השאר , לפנות את מרבית השטחים הסוריים המוחזקים על ידו ולוותר על כל תביעו...
אל הספר