כאשר הידיעות על עלילת דמשק הגיעו לראשונה לאירופה , התייחסו אליהן הנוגעים בדבר בעיקר כדילמה עיתונאית . מי ששלט בעיתון מסוים ( העורכים , הבעלים , פקידי ממשלה או שילוב של הגורמים הללו ) חייב היה להחליט האם לפרסם או לא לפרסם סיפור רצח מקברי , דבר העשוי להיות ? ךאי מאוד מבחינה מסחרית , אך עלול להתברר כבדיוני . בהמשך , בעקבות פירסום מאמרו של כרמייה מן ה 7 באפריל , התברר שלפרשה היו השלכות הרבה יותר נרחבות . זיכוי סופי או לחילופין הרשעה סופית של הנאשמים היהודים עשויים היו להשפיע עמוקות על הוויכוח בנושאי האמניםפציה , על הפלוגתות החוקתיות , ומכאן גם על ההגדרה העצמית של מדינות אירופיות שונות . כתוצאה מכך , בעיית הרצח הפולחני החלה להשתקף דרך פריזמות פוליטיות ואידיאולוגיות שונות . אולם בתקופה הנדונה כאן ( שלהי האביב והקיץ ) השתכנעו משקיפים רבים כי חשיבותה של הפרשה טמונה בראש וראשונה בשדה הפוליטיקה הבינלאומית , וכי תוצאתה עשויה להשפיע על מעמדן היחסי של המעצמות הגדולות במאבקן על הבכורה . כפי שהזהיר מטרניך במזכר לאלכסנדריה מן ה 27 במאי , התפתחות זו עלולה לסבך ביתר שאת את הפרשה , הלובשת צורה מכוערת ו...
אל הספר