במרוצת החודש השני להתפרצותה החלה עלילת דמשק לאבד תנופה . ההליכים המשפטיים , שנגררו במשך שבועות , נקלעו לקשיים שבלי ספק לא נצפו מראש . במבט לאחור ניתן לראות את אי היכולת לסגור עניין במהלך חודש מרס כנקודת מיפנה מכרעת במהלך העלילה . האנשים שהיו אחראים ליצירת הפרשה התקדמו צעד אחר צעד ללא תוכנית אב כלשהי ; כסבורים היו שזמנם בלתי מוגבל , בעוד עטרותיהם גדלות והולכות . הם הפריזו ביכולתם לשלוט במאורעות . התוצאה הסופית היתה , שהסגל הדיפלומטי בדמשק , שהיה מלוכד כאיש אחד בתמיכתו באשמת הרצח הפולחני , התפלג . בד בבד נתגלעה מחלוקת בקרב הקונסולים הכלליים בבירה אלכסנדריה . מובן שהידיעות על ההתפתחויות האלה לא הגיעו לעיתוני אירופה לפני חודש מאי , ובמהלך חודש אפריל הם המשיכו לפרסם כתבות םנםציוניות מדמשק . כך , לדוגמה , הושם דגש רב במאמצים שנמשכו שם לחשוף את מסתרי הדת היהודית . "לפי פקודת הפחה , " אנו קוראים בידיעה טיפוסית ב"לייפציגר אלגמיינה צייטונג " מן ה 12 במאי : שוקדים עתה על תרגום התלמוד . שלושה רבנים גויסו למטרה זו והם מוחזקים בחדרים נפרדים . פםק דין מוות צפוי להם אם בהשוואת הנוסח הם יימצאו אחראים ...
אל הספר