במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה אחזו למעשה שתי פזורות בלבד במורשת הצרפתית : הפזורה הפרוסית והפזורה ההולנדית . ברם גם שתי פזורות אלו היו כבר מושרשות היטב בארצות שקלטו אותן . בעיית הסובלנות הדתית כבר נפתרה לגביהן מזמן . ההשוואות בין רדיפות היהודים ורדיפות ההוגנוטים הן כבר זיכרון היסטורי מאובן בשבילן . החוויות הטראומטיות של דור פליטי הרדיפות הגדולות שוב אינן משפיעות בכיוון של הבנה ורחמים כלפי היהודים וגורלם המר . שרידים אלה של הפזורה הפרוטסטנטית מושפעים דווקא מתנועת ההשכלה , הצרפתית והאירופית ; יחסם ליהודים שונה מבחינה רגשית מיחס אבותיהם , הדור הראשון של הגולים . הם אינם הופכים אומנם לאנטישמים , אך גם אינם ממשיכים במסורת של הזדהות עם היהודים וגורלם . התופעה הזאת בולטת בשתי הפזורות . הברלינאים רציונליםטים יותר , מושפעים מתנועת ההשכלה הצרפתית , ועל כן יחסם ליהודים גם הוא קריר יותר . גם השיקולים המוסריים של בייל משפיעים עליהם . כך , למשל , ז ' אן פייאר ארמן Jean ) , ( 1814-1739 ; Pierre Erman מהדמויות החשובות ומי שעתיד לכתוב יחד עם ידידו רקלם ( Reciam ) את תולדות הפזורה ההוגנוטית בברנדנבו...
אל הספר