מאז כתביו הראשונים דעותיו והשקפותיו הדתיות של פייאר בייל שנויות במחלוקת . חלק מן הפרשנים והחוקרים מתייחסים אליו כאל אתאיסט , דאיסט או ספקן , ' לעומתם מחזירה אליזבת לבתם את בייל אל חיק הפרוטסטנטיזם הצרפתי . ברם , נדמה שאיש אינו מטיל ספק באנטישמיות של פייאר בייל . בייל אף נחשב לאבי המסורת האנטי יהודית שבתנועת ההשכלה , בגלל הביקורת הקטלנית על היהודים , שמתח לא בשם הדת הנוצרית אלא בשם התבונה והמוסר . אם בודקים את עמדותיו של בייל כלפי היהודים והיהדות שלא במסגרת ההשפעה שהוא השפיע על אנטישמים מסוגם של וולטר ( Voltaire ) או של דולבק , ( D'Holbach ) יתברר שבייל רחוק מלהיות אנטישמי . האנטי יהדות של בייל מקורה במוסריות חדשה , המבוססת לא על הדת אלא על התבונה . בכך בייל הוא כבר איש של עידן ההשכלה . הוא מנתח את היהודים ואת היהדות לאור המוסריות החדשה הזאת , שבשבילו היא גם פוריטנית מאוד , הווה אומר : גם פרוטסטנטית מאוד . יחסו של בייל ליהודים תלוי בשאלה , אם הם פועלים או אם פעלו בעבר על פי המוסריות הרטרוספקטיבית והאנכרוניםטית הזאת . בהתאם לכך יש שהם זוכים אף להערכה רבה מצידו , אך לעיתים קרובות הם סופג...
אל הספר