מאז ראשית התנועה ההומניסטית במאה השש עשרה מתעורר באירופה המשכילה העניין בשפה העברית ואף בהתפתחותה הרוחנית של היהדות בתקופה שלאחר ישו . התעניינות זו מביאה לא פעם לגילויי הבנה ואף אהדה ליהודים ולתרבותם המיוחדת . גם המגעים בין היהודים והנוצרים נעשים תכופים ומגוונים יותר . בד בבד מתרחש באירופה גם תהליך של חילון , הן בכתיבת ההיסטוריה והן בתפיסתה , תהליך המקיף את כל העמים ואת כל תחומי ההיסטוריה . באיחור רב , בראשית תנועת ההשכלה , מתחילה תופעה זו לתת את אותותיה גם לגבי תולדות ישראל . בין מפלסי הדרך יש לראות את רישאר סימון , מאבות ביקורת נוסח המקרא בקרב התיאולוגים הקתוליים . ההתעניינות ביהודים כבעם חושב ויוצר , המקיים מסגרות דתיות וחברתיות המיוחדות לו , הביאה לא רק לראייה חדשה של תולדות ישראל אחרי החורבן , אלא גם לרה אעטרפרטציה של ההיסטוריה בתקופה שקדמה להופעתו של ישו . מגמות אלו באות לביטויין האופייני ביותר Histoire des Juifs' 1 של ז ' אק באנאז' ובכתביו של פייאר בייל . באנאז ' ובייל הם מחשובי הגולים , פרוטסטנטים צרפתיים , הפועלים וכותבים בגלות הולנד והם מעמודי התווך של תנועת ההשכלה . בייל וב...
אל הספר