לפי המחשבה הקבלית בכלל , ובייחוד בקבלה השבתאית , אין סתירה בין היותו של המשיח בחינה קבלית לבין זיהויו עם דמות היסטורית , בשר ודם . גם בכך אין המשיח מתייחד משאר בחינות קבליות כ'אלהי ישראל' או 'עתיקא קדישא' 1 בנוגע לכולם שאלת הזיהוי היא לגיטימית , ונפנה לה עתה את מעיינינו . למקרא הקטע דלעיל קשה שלא לחשוב על דמותו של שבתי צבי ועל התאסלמותו , ובעיקר כפי שאלה נתפסו באידיאולוגיה השבתאית מיסודו של נתן העזתי . שבתי צבי היה בעיני השבתאים גם המשיח הנעלה ומרומם על כול , וגם בעל הייסורים , העושה מעשים מכוערים ונכנס לתוך הטומאה והופך דומה לה . ההפרדה שמפריד בעל פירוש סד"צ שלפנינו בין נשמת המשיח לבין לבושו משרתת היטב מטרה זו . כפי שראינו , רק לבושו של המשיח מכוער הוא ודומה לקליפה ונקרא 'צולמא דלא אתחזי . ' בקטע שיובא להלן נוסיף ונראה דימויים קרובים לכך , ואף כאלה שכבר נתן העזתי דרש על שבתי צבי . אבל הפרדה כזאת בין נשמת המשיח לגופו מצאתי רק בכתבי ר' וולף אייבשיץ . כמו כאן , גם בחיבור הזוהרי של ר' וולף הלבוש הוא הנשק שמשתמש בו המשיח כנגד כוחות הדין , והוא מסמיך זאת לפסוק ( בר' מט , יא ) 'כבס ביין לבוש...
אל הספר