הקבלה השבתאית התפתחה בעקבות גילוי 'סוד האלהות' על ידי שבתי צבי . השבתאים ראו בו בחינה חדשה עמוקה יותר ממה שגילה האר"י , כפי שתעיד היטב האמרה שקרדוזו מייחס לשבתי צבי ולפיה האר"י 'עשה מרכבה נאה בתכלית היופי , אבל לא הגיד מי הוא הרוכב עליה' . ככל שארכו הימים , כך הוסיפו השבתאים לפתח את סודו של שבתי צבי ולמצוא בו בחינות נוספות , עד שיצרו רובד אלהי חדש שלא היה ידוע למקובלים שקדמו להם . דומני שרובד זה הגיע למלוא פיתוחו בחיבור שלפנינו , המפרש את ספרא דצניעותא על ענייני הבחינות האלהיות החדשות . אמנם כמה מן הבחינות האלה מכונות בשמות ישנים וידועים — כגון שכינתא עילאה , שכינתא תתאה , עתיקא קדישא , עמודא דאמצעיתא — ואף חלק מן התורות הקבליות הקשורות בהן לקוחות מקבלת האר"י מתוך הסתמכות מפורשת , אבל לפי תודעת המחבר אין אלה הבחינות שדיבר בהן האר"י . קבלת האר"י עסקה בבחינות חיצוניות , שהן כגוף ובלבוש לרובד הפנימי , והוא נתגלה רק לשבתאים . אמנם במידה מסוימת הבחינות הפנימיות הן אנלוגיות לחיצוניות , ואפשר להסיק מן האחרונות על הראשונות . כך אפשר ללמוד משהו על השכינה ברובד החדש והעמוק מדברי האר"י על השכינה ...
אל הספר